Primary Advertiser

"הצפון מחכה לכם": שני עסקים שהפכו משבר לצעד הבא

עודכן לאחרונה: 2.8.2026 / 13:53

בשיתוף מפעל הפיס, רוח הגליל, הרשות לפיתוח הגליל ומשרד נגב גליל

במסגרת "בשביל הצפון - מזניקים את העסקים בגליל", מפעל הפיס, "עמותת רוח הגליל" והרשות לפיתוח הגליל משלבים כוחות לחיזוק עסקים קטנים בצפון. יעל ספיר ונועם ארליך מספרים איך כלים מקצועיים הפכו לחזרה לעשייה ולצמיחה

נעם ארליך, יעל ספיר. פרטי / אנדרי ספיר,
כלים שמאפשרים לכל עסק למצוא את הצעד הבא שלו/פרטי / אנדרי ספיר

עסק קטן בצפון הוא הרבה יותר ממקום שמוכר מוצר או שירות. הוא חלק מהקהילה, מהזהות המקומית ומהיכולת של אזור שלם לחזור לפעילות. אחרי תקופה ארוכה של פינוי, חוסר ודאות, ירידה בתיירות ושגרה שנקטעת שוב ושוב, בעלי עסקים רבים נדרשו להמציא את עצמם מחדש, לפעמים תוך כדי תנועה.

בדיוק מהמקום הזה צומחת הפעילות החדשה "בשביל הצפון - מזניקים את העסקים בגליל", שמבקשת להמשיך את המהלך לחיזוק עסקים קטנים בצפון באמצעות כלים מעשיים, קורסים, ליווי, חיבורים ומענקי הזנק לעסקים נבחרים. כדי להבין מה תהליך כזה יכול לעשות בשטח, חזרנו לשני בעלי עסקים שלקחו חלק בתכנית הקודמת: יעל ספיר, אמנית טקסטיל מקיבוץ אילון, ונועם ארליך ממבשלת הבירה - בירליך.

מהסטודיו בקיבוץ אל העולם הדיגיטלי

יעל ספיר מפעילה בקיבוץ אילון סטודיו שמחבר בין טקסטיל, טבע ואמנות. אחרי תקופה ארוכה של פינוי, מעבר בין מקומות וחזרה הדרגתית הביתה, היא מספרת שהשלב הנוכחי בעסק שלה מוקדש בעיקר ללמידה, העמקה ופיתוח כיוונים חדשים.

"הבנתי שהעולם מתקדם לכיוון ה-AI, וכל מה שקשור לזה, אז התחלתי להתמקצע וללמוד", היא אומרת. "אני מנסה עכשיו לחבר את ה-AI לאמנות, לראות גם מבחינת האתר איך אני מחברת אותו, וגם איך אני מייצרת אמנות דיגיטלית שהיא מטקסטיל וקשורה למה שאני עושה".

לדבריה, התכנית נתנה לה את נקודת הפתיחה. "הם נתנו את הרקע, ומשם הגיע הרעיון. עכשיו אני לוקחת את זה יותר לעומק". אצל ספיר, התהליך אינו מתורגם מיד למהלך שיווקי חד או לקמפיין מהיר. הוא מתחיל במחקר, ניסוי וחזרה אל החומר. "אני אוהבת לרדת לדברים לעומק", היא מסבירה. "זה קשור לאמנות, וכדי להגיע לתוצרים טובים צריך לעשות חקר, להתנסות ולבנות. זה לא משהו שאומרים עליו - בא לי וזה קורה. זה לוקח זמן".

יעל ספיר/אנדרי ספיר

"היינו בהישרדות ובחזרה הביתה"

מעבר ללמידה המקצועית, יעל מתארת שנה שבה עצם החזרה לעסק לא הייתה מובנת מאליה. "זו הייתה שנה מאוד מאתגרת, כי חזרנו הביתה אחרי שהיינו מפונים", היא אומרת. "היו המון דברים לטפל בהם, בתי ספר, הבית, כל מה שמסביב. אז פחות התעסקתי באינסטגרם ובשיווק, ויותר בהישרדות ובחזרה הביתה".

בחודשים האחרונים, היא מספרת, משהו מתחיל להיפתח מחדש. "עכשיו אני מרגישה שיש לי יותר פניות. אני הרבה יותר בסטודיו, מיישמת את הכלים שלמדתי וחוקרת יותר". לצד העבודה הדיגיטלית, היא חוזרת גם ליצירה הפיזית עצמה: ציור, רקמה, מסגרות ועבודת יד. "התגעגעתי לחומר", היא אומרת. "אנחנו עושים את המסגרות, הכל קורה פה בבית. זה סיסטם שלם סביב היצירה".

בשלב הבא היא רוצה לפתח שיתופי פעולה, לבחון סדנאות דיגיטליות ולהמשיך לחבר בין העולם החומרי לעולם המקוון. "בגלל המלחמה וכל אחד במקומו, דווקא שיתופי פעולה נראים לי משהו שיכול להיות ממש טוב", היא אומרת. על התכנית עצמה היא מוסיפה: "אני מאוד מעריכה את התכנית הזאת. היא הייתה בסיס, מסגרת, הרחבת אופקים ותמיכה. זו באמת הייתה יוזמה מבורכת, ואני ממליצה לכולם".

הבירה זזה עם האנשים

אצל נועם ארליך, ממבשלת הבירה בירליך, הסיפור קיבל צורה אחרת. אחרי שמציאות המלחמה שינתה את תנאי הפעילות בצפון, הוא הבין שהעסק צריך להישאר בתנועה. הייצור של הבירה נמשך במיקור חוץ, אבל ללא מקום פיזי קבוע, בירליך הפכה למותג שמגיע אל הקהל במקום להמתין שהקהל יגיע אליו.

"היום אני מסתובב עם הבירה", הוא מספר. מתוך ההבנה הזו נולד גם הרעיון של "גן הבירה הנודד", ובהמשך גם קבלות שבת עבריות במקומות משתנים, בשיתוף עגלות קפה, עסקים קיימים ויוצרים מקומיים. "אנשים רוצים להיפגש במרחב שהוא לא מחייב", הוא אומר. "אז אתה מביא את המרחב אליהם".

נעם מדבר בכנות על הקושי. לדבריו, האמפתיה מהציבור לצפון פחתה עם הזמן, התיירות עדיין לא חזרה באמת, ובעלי העסקים באזור חיים בתוך מציאות מורכבת. "זו הייתה שנה מאוד מאוד קשה", הוא אומר. "אנשים קצת עייפים מהלופ הזה, אבל בצפון עדיין מרגישים את זה מאוד חזק".

"אם לא תעשה למען עצמך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך"

מהתכנית הוא לקח בעיקר תובנה עסקית חדה: לחכות פחות, ליזום יותר. "הבנתי שאם אתה לא תעשה למען עצמך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך", הוא אומר. "להתלונן לא מביא פרנסה. צריך להיות אסרטיבי, ליזום מהלכים ולהבין כל הזמן מה השוק צריך".

גם הכלים הדיגיטליים שקיבל בתהליך עזרו לו להבין טוב יותר איך לשווק מותג אלכוהול במרחב מורכב, עם מגבלות של פלטפורמות כמו פייסבוק וגוגל. "למדתי שיש חוקים, ושצריך לעבוד בתוכם", הוא אומר. אבל מבחינתו, מנוע הצמיחה האמיתי הוא היכולת להקשיב לשוק. "צריך להישאר עם היד על הדופק. להבין כל הזמן מה הצורך הבא".

"אם אתה לא תעשה למען עצמך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך". נעם ארליך/צילום פרטי

למרות השוני הגדול ביניהם, יש משהו עמוק שמחבר בין שני הסיפורים: שניהם עוסקים ביכולת של עסק קטן בצפון להמשיך לזוז גם כשהמציאות עדיין לא יציבה. אצל ספיר זה קורה דרך חזרה הדרגתית ליצירה, חיבור בין טקסטיל, אמנות ו-AI, ופיתוח כיוונים חדשים. אצל ארליך זה קורה דרך תנועה, יוזמה והבנה שבתקופה שבה הקהל לא תמיד מגיע לצפון, העסק צריך לדעת להגיע אליו.

בסוף, זו אולי המשמעות האמיתית של חיזוק עסקים קטנים בצפון: לא פתרון אחד שמתאים לכולם, אלא כלים שמאפשרים לכל עסק למצוא את הצעד הבא שלו. או כמו שאומר נעם בפשטות: "בואו לצפון. הצפון מחכה לכם".

בעלי ובעלות עסקים בצפון? הכירו את מסלולי ההכשרה, הליווי והמענקים, ובדקו כיצד תוכלו לקחת חלק ולהוביל את הצמיחה הבאה של העסק שלכם >>

בשיתוף מפעל הפיס, רוח הגליל, הרשות לפיתוח הגליל ומשרד נגב גליל

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully